מפייר גנייר ועד גורדון רמזי ועוד רבים וטובים אשר כבר הבינו מזמן שעל מנת להתמודד בשוק המסעדות המודרני יש לייצר חוויה שלמה אשר כוללת הרבה מעבר לכיסאות שולחנות ואוכל טוב, המילה "חוויה" היא אחד המושגים הנפוצים בשיח העכשווי בנושא עיצוב.
כבר כמה שנים שמונח זה משמש לתיאור התוצאה הכוללת המוגשת למי שמשתמש במוצר המעוצב. במקום לדבר על יופי, נוחות, יוקרה או תחכום כאלמנטים נפרדים, משתמשים במונח הרחב של חוויה, שכולל את הכול .
ישנן מגוון סוגי חוויות שלכל אחת יש את הייחודיות והדגשים המועברים בה ובאמצעותה. אבקש להציג במאמר זה מספר "חוויות" רלוונטיות לענף הקולינרי,
אשר אימוץ אחת מהן יכול לסייע בבידול העסק בשוק תחרותי ומיתוגו כעסק ייחודי וחווייתי, דבר שיוביל להגברת כמות הלקוחות המבקרים במקום המבקשים לחוות משהו אחר ושונה מהרגיל.
החוויה הנוסטלגית- שימוש באלמנטים מהעבר המזכירים תקופה אחרת.
ניקח לדוגמא את אחד הפרויקטים שעיצבנו לאחרונה, עיצוב בית קפה, בייקרי 29, רחוב אחד העם 29 ת"א. בית קפה עוצב בסגנון אירופאי עם נגיעות תל אביביות ואומר שימרנו את מה שיכולנו לשמר מהמקום עצמו למרות שהמבנה אינו מבנה לשימור החלטנו לקחת את הדוגמא שהייתה על האריחים שמצאנו במקום לפני השיפוץ ולהפכה לפאטרן הדומיננטי אשר היום משמש כחיפוי הרצפה והקירות זוהי כמובן יציקה שנוצרה עבור המקום הספציפי הזה
גוף התאורה כולו עשוי כדורי זכוכית בניפוח ידני.
כל הנגרות במקום תוכננה בהתאם לסגנון ולצרכי המקום. כמו כן בית הקפה נסגר כל יום בשעה שש וזאת על מנת להכין את החלל לשעות הערב בהן נערכות במקום ארוחות ערב פרטיות בליווי של המקום אשר בונה תפריט מיוחד עבור כל ארוחה וארוחה.
"חוויית ההיפר-ריל (hyper-real)"מעבר למציאות
חוויה זו מדברת על עיצוב מעולם הפנטזיה יצירת חלל אשר לוקח אותנו לעולם אחר. מסעדות אשר הרעיון בהן הוא לייצר חלל פנטסטי , חללי פנים חווייתיים שהמעבר אליהם מ"העולם החיצוני " הריאליסטי לעולם שונה בלתי מוגבל בדמיון שלו ובחוויה החזותית .למקומות מפגש כאלו אנו מגעים על מנת להתבדר ומבקשים שיצרו לנו חוויה חדשה או שונה מחוץ לקיום היום יומי .
הרעיון יהיה לייצר חלל של צורה וכיף , אם בשימוש של גוונים צורמים, שימוש בחומרים בהגזמה ואם בדרכים אחרות , תמיד החלל יהיה מרהיב וראוותני , הוא ירצה לייצר אשליה ולערער את הריאלי הידוע.
אחד המקומות אשר עיצבנו בהשראת חוויית ההיפר-ריל נקרא בונסאי מסעדה אסייתית
ההשראה לעיצוב חלל המסעדה הוא נגזרת של שם המקום: "בונסאי". בונסאי – "גננות על מגש" הינה אומנות יפנית עתיקה בה עצים ממוזערים לגודל מגש על ידי חיתוך קפדני ומדויק של השורשים והענפים. זוהי אמנות של אסתטיקה מדויקת, היוצרת חיקוי של הטבע על ידי ריסונו והוצאתו מסביבתו הטבעית.
העץ הננסי היווה נקודת מוצא עיצובית. בהשראתו עוצבה סכמה בסיסית. לכאורה נבנו שולחנות האכילה כמעין "מגשים", שאינם אלא משורים בגבהים שונים. כל מישור מציע רמה שונה של אינטימיות. ריצפת הבטון הירקרקה קושרת את המישורים יחד. הרצפה המאסיבית והכבדה, המייצרת עוגן איתן לשאר ההתרחשות בחלל. היא נקודת מוצא מובהקת ובהחלט ניתן ליצר אנלוגיה בינה ובין מגש הבונסאי. אלמנטים של תאורה ומיזוג תלויים מהתקרה באמצעות כבלים בחלוקות א-סימטריות ומאזנים את כבדות הרצפה כעלוות עץ.
"חוויה תלת ממדית"
העברת מסרים ללקוח ניתן להעביר בשלושת המימדים רצפה תקרה וקירות כל אחד מהם יכול לשמש ככלי ליצירת זהות עיצובית או בידול.
ניקח לדוגמא את רשת טאפס שם נתבקשנו לתכנן את עיצוב הפנים של החלל, טאפס זוהי רשת חדשה אשר מעבירה ללקוח את היכולת לבחור כמה ולמה?
21 ברזים של יוגורט אשר מסודרים ברצף 50 תוספות הלקוח יכול להחליט איזו כמות ואילו תוספות ברצונו לקחת ולבסוף הוא משלם ע"י הכמות
כפי שניתן לראות המסרים במקום מופיעים בכל המימדים מרצפה ועד תקרה והחוויה היא רב חושית ועוצמתית.
ניתן להוסיף את החוויה למסעדה קיימת אם ע"י חידוד הקונספט הקיים או כבר משלב ההקמה של מסעדה חדשה מה שבטוח שכאשר החוויה תיהיה נכונה הלקוחות לא יפסיקו להגיע...
בשיטת העבודה על פיה אנו עובדים חשוב לנו להבין את הקונספט הקולינארי ומשם לבנות את הקונספט העיצובי.
לסיכום, עיצוב חווייתי מוצלח נוגע בכל רמות התכנון תאורה, אקוסטיקה, צירי הולכה, כשיזם פותח מסעדה או בעלים של מסעדה קיימת עליו לשאול את עצמו מס' שאלות :האם אני מעניק ללקוחותיי חוויה חדשה, אשר מבדלת אותי? מבליטה אותי ממתחרי? האם לעסק שלי זהות ברורה? ובכלל האם המסעדה שלי מעבירה את הלקוח איזושהי חוויה?
